מה הם הזיכרונות שלנו ? ועד כמה אנחנו שומרים אותם טוב בראש שלנו ויכולים להיזכר במאורעות שקרו לנו.
קמינריו זוהי חברה שעיקר פעילותה היא שירותי אחסון של זיכרון לחברות גדולות,כמו ... disk on key אבל בגדול, ממש בגדול!
הייחוד של האחסון של קמינריו טמון באופן האחסון הקומפקטי, במקום חוות שרתים גדולות הם מצליחים לדחוס את המידע במקום מצומצם. והכי חשוב לשלוף את המידע במהירות ואפקטיביות. לכן, הקונספט שפותח באמצעות משרד המיתוג איתו עבדנו הציב את הזיכרון במרכז. וזה מה שהנחה את העיצוב.
כל קומה קיבלה זיכרון משלה : זיכרונות ילדות, זיכרונות של אנשים מפורסמים , זיכרון של מוזיקה ותרבות ארץ ישראלית ועולמית.
וכך, לאורך שלושת קומות המשרד נוצר סיפור צבעוני ומיוחד של חללים, צבעים, טקסטורות, חומרים והמון אנרגיות והומור שהגיע עד הפרטים הקטנים , מסע בין זכרונות עבר שכל אחד יכול לקחת את זה לעולם שלו. ולרגע לא משעמם.
בשלב ראשון היה צריך להבין איך עובדת החברה, מהם קבוצות העבודה, מי צריך להיות קרוב למי כדי לתפקד טוב וביעילות ובאיזו קומה כדאי למקם כל קבוצה.
לתוך תכנון הבועות נכנסו אזורי העבודה, אזורי המעבר, חדרי ישיבות בגדלים שונים , מקומות מפגש בלתי פורמליים ומתחמי האכילה ומפגש החברה.
נקבע המינון בין עבודה בחללי open space לבין חללים סגורים וחדרים לעמדות מנהלים.
הכניסה הרישמית של החברה ממוקמת בקומה השלישית.
זאת גם קומת הנהלה ולכן ניתנו בה כמה דגשים. כמו , יותר משרדים סגורים, חדר ישיבות גדול מרכזי בנוסף. אזור הכניסה מרווח וכן המטבח/ סלון שהוא אזור האירועים והכינוס של עובדי החברה.
את פני הנכנסים מקדם דלפק עץ גדול על גלגלים, אזור המתנה שלוקח את האורחים להרפתקה בסגנון אקלקטי, לופט תעשייתי אמריקאי משולב עם בוהו שיק אתני וקורטוב מינימליזם גאומטרי.
מה אני אגיד לכם... כל כך כיף לשבת בסלון הזה ופשוט לצפות על העוברים ושבים. חוויה גם בהמתנה.
מטבח/ מפגש
לא סתם אומרים שהמטבח הוא לב הבית. פה נפגשת המשפחה, פה יש ריחות של תבלינים, בישולים של אהבה. כל הרגשות עולים וצפים, בין הסירים בין הטעימות.
אז נכון.. המטבחים שתוכננו פה , אין בהם סירים והם יותר מעוצבים כבית קפה. כהדגש הוא על ה-ביחד והקהילתיות. שיחות ומפגשים בלתי פורמליים בזמן הכנת הקפה, בזמן קיצוץ הירקות לסלט, עולים רעיונות יצירתיים אגב שיחות חולין. זה המקום להתעדכן ולהיפגש ולחזק את הקשרים.
כל קומה זכתה להתייחסות שונה בעיקר בגלל הגודלה ותוואי השטח המשתנה, ויחד עם זאת חומרי הגמר והריהוט שנבחרו חוזרים על עצמם בכל קומה. על מנת לייצר אחידות.
קומה שונה, אותו סגנון אך תכנון מעט שונה.
הקומה השלישית
הגדולה ביותר , קומת ההנהלה, זכתה במטבח משולב עם אזור אירוח גדול , במגוון אפשרויות ישיבה.סביב שולחנות, בר, על ספסל אחד ארוך וגם ספות וכורסאות כמו הסלון המשפחתי.
בקומה זו החשיבה הייתה על כינוסי עובדי חברה לארועים שונים.
מעברים
איך אפשר בלי אזורי המעבר?
הם אלו שמעבירים אותנו מחלל אחד לשני. חללי מעבר יכולים להיות מקום מפגש מעולה .
היתרון של חללי המעבר הוא בריחוק שלו מאזורי העבודה, כך שכשנהנים והקולות מתגברים, הם לא מפריעים לאלו שעובדים.
באחת הקומות נוצר לנו חלל מעבר הכי טוב שיכולנו לבקש. פעם הוא היה רק למעבר בין חלקי, הקומה
אבל התכנון החדש מצא דרך להנכיח אותו ולייצר מקום. מקום מפגש, מקום חברתי.
עמדות עבודה
* הפרויקט תוכנן ועוצב בשיתוף עם סטודיו יובל סמואלוב.
צילום: איתי סיקולסקי